מבוא לדיני עבודה

תקציר דיני עבודה / ירון נוביק יועץ מס

חופשה

החוק מאוד פשוט: כל עובד זכאי לחופשה שנתית ! ללא יוצא מהכלל.

זו טבלת הזכאות לימי חופשה במגזר הפרטי:

	ימי עבודה בשבוע
שנות ותק	חמישה	שישה
1	12	14
2	12	14
3	12	14
4	12	14
5	12	14
6	14	16
7	15	18
8	16	19
9	17	20
10	18	21
11	19	22
12	20	23
13	20	24
14	20	24

אפשר לצבור ימי חופשה רק שנתיים רטרואקטיבית כי החוק קובע במפורש :

6.    (א)  החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.

7.    (א)  אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.

מעסיק אינו רשאי להוציא עובד לחופשה על חשבונו ללא הסכמתו כשלא נותרו לו יתרות של ימי חופשה צבורה.

"פדיון חופשה" -הסכום המשתלם לעובד עם  ניתוק יחסי העבודה בגין ימי חופשה שלא נוצלו על-ידו עד יום סיום עבודתו.

הבראה

עובד בניסיון ולא יותר משנה אחת לעבודה במפעל זכאי ל 5 ימי הבראה.

מהשנה השניה ועד השנה השלישית לעבודה במפעל זכאי ל 6 ימי הבראה

מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודה במפעל זכאי ל 7 ימי הבראה.

מהשנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה לעבודה במפעל זכאי ל 8 ימי הבראה.

מהשנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה לעבודה במפעל זכאי ל 9 ימי הבראה.

מהשנה העשרים ואילך לעבודה במפעל זכאי ל 10 ימי הבראה.

הזכאות הינה בהתאם להיקף המשרה, וכיום התשלום ליום הבראה במגזר הפרטי עומד על 378 שקלים ליום.

עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.

מועד התשלום

חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע במפורש כי מעסיק שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע ( היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה ) הפך אותו שכר לשכר מולן.

מחלה

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית  החל מהיום הרביעי להעדרו לתשלום  בעד תקופת מחלתו ( דמי מחלה ) בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור זכאי העובד  למחצית דמי מחלה. בעד היום הראשון למחלתו, העובד אינו זכאי לדמי מחלה.

תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.

סעיף 11 לחוק דמי מחלה קובע, כי עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בעד תקופת אי-כושר לעבודה מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לדמי מחלה על פי חוק דמי מחלה, לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור...

שעות מנוחה שבועית

לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.  המנוחה השבועית תכלול - לגבי יהודי - את יום השבת, לגבי מי שאינו יהודי - את יום השבת או את היום הראשון או את היום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

שכר מינימום

החל מיום 1/7/16 שכר המינימום עומד על 4,650 ₪ לחודש, 25.94 ₪ לשעה.

החל מיום 1/1/17 שכר המינימום עומד על 5,000 ₪ לחודש, 26.88 ₪ לשעה.

שכר המינימום לנוער נגזר משכר המינימום כדלקמן:

חניך            60% 

עד גיל 16     70%

עד גיל 17     75%

עד גיל 18     83%

עבודת לילה

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, עבודת לילה היא כל עבודה, שלפחות שעתיים ממנה הן בין 10 בלילה ל-6 בבוקר. אין תעריף אחר לעבודה בלילה אלא שיום העבודה הוא קצר יותר.

יום עבודה מלא בעבודת לילה, הוא בן 7 שעות בלבד וכל שעת עבודה מעבר לכך, היא שעה נוספת.

המונח "עבודת לילה" המוגדר בחוק אינו זהה למונח "משמרת לילה" המופיע בהסכמים קיבוציים שונים, ואין ללמוד ממנו על חובת התשלום בשיעור זה או אחר עבור עבודה באותן שעות.

שעות נוספות

החוק קובע כי אין להעסיק עובד יותר משתיים עשרה  שעות ביום עבודה אחד. חישוב של שעות נוספות הוא חישוב יומי ולא חישוב מצטבר, מי שעובד 6 ימים בשבוע זכאי לקבל תשלום בגין שעות נוספות החל מהשעה השמינית. מי שעובד 5 ימים בשבוע זכאי לקבל תשלום בגין שעות נוספות החל מהשעה התשיעית. עבור השעתיים הנוספות הראשונות זכאי העובד לקבל תשלום של 125% , בשעות שלאחר מכן זכאי העובד לקבל 150%. שעות שבת הן מכניסת השבת ועד צאתה, כאשר החל מדקת העבודה הראשונה ובמהלך כל השבת זכאי העובד ל- 150%. השעתיים הנוספות הראשונות בשבת שוות 175% והשאר שוות 200%.

אחור לעבודה

על העובדים לעשות מאמץ סביר חרף שיבושי התנועה והתחבורה, להגיע למקום העבודה – בין אם ללא איחור או באיחור קטן ככל שאפשר. עובד שנעדר ממקום עבודתו בשל ביטול פעילות הרכבת או עומסי התנועה והתחבורה הציבורית אינו זכאי לשכר עבור הזמן בו נעדר מהעבודה.

איחור נחשב כעבירה משמעתית, אולם במקרה הנדון קיימת הצדקה סבירה לאיחור ולכן האיחור לא ייחשב כעבירת משמעת. עם זאת, כאמור לעיל, זמן ההיעדרות מהעבודה בגין האיחור ינוכה משכר העובד או מימי החופשה שעומדים לרשותו.

השלמת שעות ההיעדרות עקב איחור יכולה להיעשות מרצונו של העובד וככל שהמעסיק מבקש זאת או מסכים לבקשת העובד המאחר.

אין למעסיק אפשרות להודיע לעובדים שלא יגיעו לעבודה ביום בו צפויים שיבושי תנועה, מעסיק שיעשה זאת יידרש לשלם לעובדים את שכר עבודת יום זה.

שעות חג

התשלום לעובד חודשי מתבצע אוטומטית וללא התניה. לעובד שעתי/יומי שעבד לפחות שלושה חודשים משלמים על החגים: ראש השנה (2), יום כיפור, סוכות (2) פסח (2), יום העצמאות, שבועות.

משלמים רק על יום החג עצמו. אם העובד היה אמור לעבוד באותו יום. אין בחוק כל הוראה המתייחסת לשעות עבודה ב"חול המועד" או לתשלום בגינן. מבחינת חוקי העבודה - ימי העבודה בחול המועד הנם ימי עבודה רגילים לכל דבר וענין. כל זאת - אם אין הסכם קיבוצי, הסכם אישי או נוהג במקום העבודה, הקובעים אחרת.

הודעה מוקדמת

עובד המתפטר או מעביד המפטר עובד חייב לתת הודעה מוקדמת בתקופה הקבועה בחוק הודעה מוקדמת. מעל שנת עבודה ההודעה צריכה להינתן 30 יום לפני המועד ופחות משנה – ישנו מפתח על-פי ימי העבודה שנעבדו. במקרה שלא הייתה הודעה מוקדמת, קיים מנגנון של "תמורת הודעה מוקדמת" – תשלום השווה לחודש אחד. מקום בו ניתקים לאלתר יחסי העבודה, המעסיק משלם סכום של "תמורת ההודעה המוקדמת", שלא ניתן לעובד. תמורה זו אינה שכר עבודה, כי העובד לא עובד בתקופה זו.

פיצויים

לפיצויים זכאי מי שפוטר ( בנסיבות רגילות ) או התפטר (בנסיבות מיוחדות ).

חישוב הפיצויים מתבצע לפי ותק בשנים  X שכר אחרון. מסכום הזכאות מקזזים את סכום הפיצויים שהופקד בביטוח מנהלים/קרן פנסיה. ואם השכר נייד, מחשבים ממוצע 12 חודשים.

עובד בעל ותק של פחות מ 11 חודש – לא זכאי לפיצויי פיטורים.

חוק פנסיה

כל עובד שישלים  6 חודשי עבודה זכאי לביצוע הפרשות. עובד שהתחיל לעבוד במקום עבודה והינו בעל הסדר לביטוח פנסיוני יהיה זכאי להיות מבוטח מהיום הראשון לעבודה. ביצוע ההפרשות יחל לגביו לאחר 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית למועד תחילת עבודתו, או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם.

שיעור ההפרשות לפנסיה.  מיום מעביד עובד פיצויים סה"כ 1.1.2017​ 6.5%​ 6%​ 6%​ 18.5%​ 1.7.2016​ 6.25%​ 5.75%​ 6%​ 18%​ 1.1.2015​ 6%​​ 5.5%​ 6%​​ 17.5%​ 1.1.2014 6% 5.5% 6% 17.5% 1.1.2013 5% 5% 5% 15% 1.1.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5% 1.1.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10% 1.1.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5% 1.1.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5% 1.1.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5%

קרן פנסיה

קרן פנסיה היא תוכנית לביטוח פנסיוני המבטיחה לעובד המבוטח בה תשלום חודשי לכל ימי חייו עם פרישתו מעבודה בהגיעו לגיל פרישה (פנסיית יסוד) וכן במקרה של נכות, ופנסיה לשאירים במקרה של מות העובד (פנסיה מקיפה). החברות בקרן פנסיה מבוססת על תשלומים חודשיים של העובד ומעבידו (או של העובד לבדו כאשר מדובר בעצמאי). קרן פנסיה היא סוג של קופת גמל. מבחינה משפטית, קרן פנסיה היא מאגר נכסים המוחזק בנאמנות על ידי חברה מנהלת לטובת עמיתים .

בהגיע החוסך לגיל הפרישה תיקבע לו פנסיה חודשית, שתחושב בהתאם לחיסכון שצבר ובהתאם למסלול הפרישה שבחר. הפנסיה תשולם לחוסך לכל חייו.

יש לשים לב כי את תשלום הפנסיה ניתן לקבל כבר בגיל 60, אולם ככל שהפנסיה מתקבלת בגיל צעיר יותר, היא נמוכה יותר.

גובה הפנסיה נקבע בהתאם לסכום הכסף שנצבר בחיסכון לאורך כל השנים עד גיל הפרישה וחלוקתו במקדם ההמרה. סכום הכסף שיצליח החוסך לחסוך תלוי במספר גורמים, כגון: משך החיסכון (מספר השנים שבהן התמיד בחיסכון הפנסיוני שלו), רציפות החיסכון, גובה התשלומים ששולמו לחשבון החיסכון הפנסיוני שלו במהלך שנות העבודה, שיעור התשואה (הרווחים שהכסף שלו צבר בתקופת החיסכון) וגובה דמי הניהול ששילם החוסך לחברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני.

החברה המנהלת של קרן הפנסיה רשאית לגבות דמי ניהול בעבור השירות שהיא מספקת. דמי הניהול מוגבלים בתקרה של עד 6% מההפקדות השוטפות לקרן ועד 0.5% מהחיסכון המצטבר.

דמי ניהול קרנות פנסיה
	מההפקדה	מהצבירה
לפי חוק	6.00%	0.50%
נהוג במרבית החברות	3.00%	0.25%
ד"ש	1.31%	0.01%
הלמן אלדובי	1.49%	0.001%

קרן השתלמות

קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון לשש שנים, שבה העובד והמעסיק מפקידים כספים מדי חודש, בהתאם לגובה שכרו של העובד. הפרשת המעסיק לקרן השתלמות, בגבולות התקרה שנקבעה לעניין זה, פטורה ממס, אף שהיא מגיעה בסופו של דבר לכיסו של העובד. חשוב להדגיש כי אין חובה לפדות את סכום הכסף שנצבר בקרן ההשתלמות לאחר 6 שנים, אלא ניתן להשאירו ולהמשיך להפקיד לחשבון הקרן וליהנות מהתשואה שהוא מניב לכספכם בקרן. ניתנת בחירה בין מגוון רחב של קרנות השתלמות במספר מסלולי השקעה בהתאם לאופי ולצרכים של החוסך.

נוהג במקום עבודה

בשפה העברית מוגדר המונח נוהג כדרך התנהגות המקובלת בקרב הבריות.

סעיף 26 לחוק החוזים קובע: "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה - לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים." פסיקתו של בית הדין לעבודה מתייחסת לנוהג כאל תנאי  בין הצדדים לחוזה העבודה האישי, ובהתאם לכך הנוהג, לאחר שנמשך בפועל במשך תקופה ארוכה, מחייב את הצדדים לחוזה, גם אם הוא עומד בסתירה להוראות של הסדר קיבוצי או חוזה העבודה האישי החל על העובד .

נטל ההוכחה לקיומו של נוהג מסוים מוטלת על הצד התובע להכיר בנוהג.

תאונות עבודה

מהי תאונת עבודה?

תוך כדי ועקב עבודתו של העובד במקום העבודה. בזמן צאתו של העובד מביתו בדרכו לעבודה או ממנה. פגיעה עקב חומרים כימיים ואחרים במקום העבודה אשר גרמו נזק לבריאותו של העובד, כגון מחלת ריאות או פגיעה במערכת השמע. הפגיעה התרחשה במהלך השנים כל עוד העובד עסק באותו העיסוק. תאונת דרכים בזמן עבודתו, במהלך נסיעתו של העובד בין אם היה אמור להגיע למקום עבודתו או חזר ממנה ובין אם על ידי על ידי כך שנשלח על ידי מעבידו לבצע עבודה במסגרת אחריותו או עיסוקו. בעת הגשת תביעה בגין פגיעה בעבודה, יש להקפיד על מילוי טופס תביעה מאחר וכל פרט הוא בעל משמעות. יש לצרף אישורים רפואיים ואחרים אשר נבדקו ואושרו על ידי רופא מקצועי המתאים למהות התביעה. לדוגמא, חו"ד רפואית מאורתופד מומחה, בגין תביעה שבה הנזק הוא גרמי ואורתופדי.

דמי הפגיעה ישולמו בעד פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע ולכל היותר עבור 13 שבועות, שהם 91 הימים כולל שבתות וחגים, החל ממחרת יום הפגיעה.

דמי הפגיעה הנם בגובה 75% מהשכר החודשי עפ"י ממוצע השכר ב-3 חודשים שקדמו לחודש הפגיעה.

דמי הפגיעה הם גמלה מחליפת שכר עבודה, לכן חייבת במס הכנסה וביטוח לאומי.

תביעה לדמי פגיעה ניתן להגיש עד שנה מיום הפגיעה.

עבור יום הפגיעה ישלם המעסיק את שכרו של העובד כיום מלא, ללא קשר לשעת הפגיעה וזמן הפסקת העבודה עקב הפגיעה.

עבור היומיים שלאחר יום הפגיעה ישלם הביטוח הלאומי דמי פגיעה רק לעובד שלא היה מסוגל לעבוד במשך 12 ימים. לפחות מלבד יום הפגיעה כולל שבתות וחגים. המשמעות היא שאם ההיעדרות עקב פגיעה בעבודה הייתה עד 12ימים. העובד לא מקבל תשלום עבור הימים השני והשלישי – לא מהמעסיק ולא מהביטוח הלאומי.

למבוטח שכיר הביטוח הלאומי ישלם את דמי הפגיעה במלואם כמפורט לעיל ויגבה מהמעסיק את התשלום ששילם. לעובד עבור 12 הימים הראשונים.

מעסיק שאושר כ"מעביד מורשה" ישלם לעובד ישירות את דמי הפגיעה על פי האמור לעיל ויקבל החזר מביטוח לאומי. את חלקו של הביטוח הלאומי בתשלום.

עובד ששהה בתקופת אי כושר חלקית ושעות עבודתו צומצמו בהוראת רופא זכאי לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות בהן נעדר מעבודתו.

עובד שעבד בתקופת אי כושר שנגרם מתאונת עבודה - עובד שנקבע לו אי כושר ועבד בתקופת אי כושר אינו זכאי לדמי פגיעה.

עובד שזכאי בעד פרק זמן אחד גם לדמי פגיעה בעבודה וגם לתגמולי מילואים יבחר באחת משתי הגמלאות.

בעד פרק הזמן שהעובד זכאי לדמי פגיעה בעבודה הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

דמי פגיעה המשולמים לעובד נחשבים כהכנסה בעת בחינת הזכאות להבטחת הכנסה.

תהליך הגשת תביעה להכרה כתאונת עבודה

אחרי שמקבלים טיפול רפואי ראשוני פונים לרופא המשפחה עם מסמכי בית החולים ומצרפים טופס בל 250 ( שכירים ) או בל 283 ( עצמאים ) והוא נותן לכם מסמך שנקרא "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה" .

ממלאים ומגישים תביעה לדמי פגיעה ( בל 211 ) ומצרפים לה העתק של כל המסמכים המפורטים לעיל.

מומלץ לשמור העתק מכל מסמך שנמסר לרשויות.

חוק הודעה לעובד

חוק הודעה לעובד  על תנאי עבודה מטיל חובה על מעביד למסור לעובדו תוך 30 יום לכל  המאוחר, ממועד תחילת עבודתו, הודעה בכתב, בה יפורטו תנאי עבודתו של העובד. החוק אינו מסתפק בהטלת חובה כללית ומפרט את העניינים שיש לכלול בהודעה כאמור, את צורת  ההודעה וכן חובה להודיע על שינויים, ככל שיחולו, בתנאי העבודה. הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה ענין טכני, אלא מהווה חלק  מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה.  מעסיק יפצה עובד ב-15 אלף שקל אם לא יעביר לו בכתב מסמך או חוזה המפרט את תנאי העסקתו. 

אם המסמך לא הוגש והעובד יתבע את המעסיק בגלל הפרת תנאי אחד או יותר של העסקתו, נטל ההוכחה שאין ממש בתביעת העובד יהיה על המעסיק. הקנס יגדל ל-30 אלף לעובד אם המעסיק נהג כך לגבי 4 עובדים בתקופה של 30 חודשים.

שימוע

כיום אין חוק בנוגע לשימוע אבל הנוהל קובע שמעסיק מחויב לקיים לעובד שימוע טרם פיטוריו, בשימוע יוצגו בפני העובד הנימוקים  לרצון המעסיק לפטרו, ותינתן לעובד הזדמנות להשמיע טיעונים בעד המשך העסקתו. בהצעת החוק מ 2015 נאמר כי שימוע לעובד ייערך בתום לב ובנפש חפצה, בטרם תתקבל ההחלטה בדבר סיום העסקתו.

המטרה של השימוע היא לשמור על כבודם של העובדים ולהימנע מצעדים שרירותיים וחסרי התחשבות. הזכות נובעת מכללי הצדק הטבעי ומחובת תום הלב ביחסי העבודה. מעסיק אשר מפטר עובד בלי שערך שימוע בכלל, או בלי שערך את השימוע לפי הכללים שנקבעו בדין, עשוי להידרש לפצות את העובד בגין פיטורים שלא כדין בסכומים גבוהים.

על המעסיק להודיע מראש ובכתב לעובד על מועד עריכת השימוע. על המעסיק למסור לעובד מכתב המפרט את הטענות הנוגעות לסיבת פיטוריו. על המעסיק ליתן לעובד שהות מספקת על מנת שיתכונן ויוכל להשיב נגדן בעת עריכת השימוע. על המעסיק לאפשר לעובד גישה למסמכים רלוונטיים על מנת שיוכל לבדוק את הטענות כנגדו ולבסס את הגנתו. בעת השימוע יש ליתן לעובד אפשרות אמיתית וכנה לטעון את טענותיו ולשכנע את מעסיקו להמשיך ולהעסיקו.   בעת השימוע, על המעסיק להיות פתוח וקשוב לטיעוני העובד, מבלי להחליט מראש על פיטוריו. הזימון לשימוע, טענות המעסיק ופרטי הליך השימוע יועלו על הכתב והעתק מהם יימסר לעובד. הוחלט לפטר את העובד )כמובן לאחר קיום הליך שימוע תקין(, יש להכין הודעת פיטורין מפורטת ומסודרת ולמסור אותה באופן אישי לעובד, בצרוף אישור על תקופת ההעסקה.

זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות  נגדו, או בעניינו, ובהתאם ליתן תגובתו להן". מטרת השימוע מהווה  נדבך מרכזי בהליך הפיטורים: "מטרתו העיקרית של השימוע לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס". השימוע אינו הליך פורמאלי המקוים רק כדי לצאת ידי חובה: "מתן זכות שימוע אינו טקס שיש לקיימו אלא הוא צריך להיות אמיתי, ענייני, ובתום לב.

לדברי כב' השופט דורי ספיבק: " בטרם שיחת השימוע, על המעסיק לתת לעובד התראה על הכוונה לפטרו, וכן פרק זמן סביר לפני קיומו על מנת שהעובד יוכל לאסוף מסמכים המתייחסים לטענות כנגדו, לחשוב על טענותיו ולסדרן ואולי אף ליטול ייעוץ משפטי".

נסיעות לעבודה

שיעור החזר הוצאות נסיעה (1 בפברואר 2016) יהיה עד 22.60 שקלים חדשים ליום עבודה. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרו. עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום עבודתו ייחשב כמי שזקוק לתחבורה, ולכן יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה. כל שנדרש לבדוק הוא אם העובד זקוק לתחבורה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מרחק בין מקום המגורים לעבודה.

שווי שימוש ברכב

חברות רבות מעמידות לרשות עובדיהם רכב צמוד המשמש הן לצריכה פרטית של העובד והן לצורכי ייצור ההכנסה של המעביד. המעביד נושא בכל העלויות הקשורות בהחזקת הרכב  לרבות עלויות  רכישתו/חכירתו, תחזוקתו השוטפת ומכירתו. מנגד, העובד זוכה לטובת הנאה, שכן נחסכות ממנו כל  ההוצאות הכרוכות ברכישת רכב, בהחזקתו השוטפת ובהפסד מירידת הערך בעת מכירתו.

שווי רכב בשנת 2016:

קבוצת מחיר 7 שווי רכב לפי          10,440 ₪         לרכבי יוקרה

קבוצת מחיר 6 שווי רכב לפי          8,120 ₪           לרכב שעולה יותר מ 237,000 ש"ח

קבוצת רכב 5 שווי רכב לפי            6,260 ₪           לרכב שעולה עד 237,000 ש"ח

קבוצת רכב 4 שווי רכב לפי            4,530 ₪          לרכב שעולה עד 166,000 ₪

קבוצת רכב 3 שווי רכב לפי            3,770 ₪           לרכב שעולה עד 118,000 ₪

קבוצת רכב 2 שווי רכבל פי             2,930 ₪          לרכב שעולה עד 94,000 ₪

קבוצת רכב 1 שווי רכב לפי            2,710 ₪           לרכב שעולה עד 71,000 ₪

שווי רכב לאופנוע 900 ₪

מבנה התלוש

תשלומים:

משכורת / שכר יסוד – זו המשכורת הבסיסית שברוב המקרים מהווה גם בסיס להפרשות ( חוק פנסיה / קרן השתלמות וכו'... ) וכן בסיס לחישוב הפיצויים.

נסיעות / אחזקת רכב -  כיום התקרה המחויבת בחוק היא מחיר חופשי חודשי או 22.60 ₪ ליום, הנמוך מבין השניים.

זקיפות – ( שווי רכב / זקיפת גמל / שווי ארוחות / שווי שי לחג ועוד'... ) למעשה מדובר בסעיף לצורך מס בלבד שנועד לגלם הטבות שמקבל העובד מהמעסיק בתוקף עבודתו אצלו.

ניכויי חובה:

תשלומים של העובד מתוך משכורתו למוסדות המס השונים כגון: מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ומס ארגון.

ניכויי רשות:

הורדות מהשכר שתלויות ביחסי עובד מעביד כגון: החזר מפרעות, החזר הלוואות, תשלום עבור ארוחות, תשלום עבור קניות בחנות המפעל ועוד'...

נתונים נוספים:

בסעיף זה מנויים כל מיני סכומים שהמעביד אמור לידע את העובד בגינם כגון ושמשפיעים על תלוש השכר.

סכומים מצטברים:

כל התשלומים והניכויים ממשכורת ינואר ועד המשכורת המדווחת ביחד.

חשבון חופשה / חשבון מחלה / חשבון הבראה :

בסעיפים אלו מופיעה מידי חודש ההתחשבנות בגין זכויות העובד. מה היתה הזכות לפני חישוב השכר, כמה נצבר החודש, כמה נוצל החודש ומה היתרה שתועבר לחודש הבא.

נקודות זיכוי:

גבר תושב ישראל זכאי ל: 2.25 נקודות זיכוי. כל נקודת זיכוי מהווה הנחה במס של 2,616 ₪ לשנה ( ב 2016 ) שהם 218 ₪ לחודש.

אשה זכאית לחצי נקודת זיכוי נוספת.

לנקודות זיכוי מעל הרשום לעיל זכאים נישומים שיש להם ילדים, שסיימו לאחרונה תואר אקדמאי, חיילים משוחררים, הורים לילדים עם מוגבלויות, עולים חדשים, ועד'...

חוק עבודת נשים

עיקרים מהחוק:

עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.

תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה, עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מארבעה עשר שבועות.

עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, זה גם הדין לגבי עבודת לילה.

לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה

חוקי העבודה

§      חוק יסוד חופש העיסוק

§      חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

§      חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002

§      חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963

§      חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001

§      חוק חופשה שנתית, תשי"א 1951

§      חוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987

§      חוק הגנת השכר, התשס"ח – 2008

§      חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 כולל תיקון 44 מיום 3/2/2008

§      חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951 כולל תיקון מס' 8 11/8/93

§      חוק דמי מחלה , תשל"ו - 1976

§      צו הרחבה להסכם קיבוצי - ביטוח פנסיוני

§      תקנות פסיקת ריבית והצמדה - קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה

§      חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב – 2012

§      ועוד' . . .